פרשת וירא עוסקת במושג ניסיון. מתואר שם איך ניתן למתוח את האדם עד קצה גבול היכולת שלו, ואיך דווקא שם דורשים ממנו יותר כוחות ויותר גבורות מתמיד. כי זאת הבעיה הכי קשה בניסיונות שעומדים בפנינו, התירוץ שאנחנו מתרצים לעצמנו. כך זה כשאנו רואים באיזה בר בחתונה, עוגת שלוש שכבות נוטפת מוס שוקולד והלב שלנו נצבט. באותו רגע יכול להתגנב אלינו הקול השקט, הלא רציונלי שיאמר לנו 'נו רק ביס אחד קטן, זה אירוע מיוחד. אף אחד לא מצפה שנעמוד בפיתוי כל כך הזוי. בעל האירוע יעלב אם לא נאכל' וכהנה רבות. אולם הכוחות שנגלה באותה סיטואציה, הם מה שיקבעו אם נצליח במשימה הגדולה של הירידה במשקל, או לא. רק אם נעמוד בניסיון בגבורה, נבין כמה המסלול הוא חלק מאיתנו ורק כך נהיה בטוחים שנגיע איתו עד לארץ המובטחת. אולם במקרים רבים החכמה היא בכלל לא להיכנס לאותם ניסיונות ואת זה ניתן ללמוד מנושא נוסף המוזכר בפרשת השבוע - הכנסת אורחים. גם כשאנו מכניסים אורחים כדאי שנלמד להביא לביתנו אך ורק את האורחים הרצויים. אם נלמד להכניס לבית שלנו רק אורחים טובים, הלא הם המזונות הבריאים, מוצרי קסם, ופחמימות עשירות בסיבים, אז גם לא נעמוד בפני שום פיתוי וניסיון ויהיה לנו קל הרבה יותר. אולם אם המתוקים והסוכרים יקפצו אלינו לביקור מפעם לפעם, נראה כי יכולת העמידה שלנו בפיתויים נפגעת ונשחקת עם הזמן. כמו כן, כדאי שלגוף שלנו נכניס אך ורק אורחים רצויים. בדומה לחיים עצמם, לא פעם אנו פוגשים אורחים נחמדים שברגע הראשון עושים עלינו רושם טוב, אך אם הזמן מגלים שממש לא כך. כמו למשל חבר נחמד שמקלקל את הילדים שלנו וכדו'. ממש כך אנו מתנהלים מול מאכלים מתוקים שקורצים לנו. ברגע הראשון נדמה לנו כי הם לא מזיקים והם בסך הכל טעימים וערבים לחך. אך עם הזמן כאשר אותו אורח יהפוך למצוי בגופנו הוא רק מזיק ומשחית. לכן גם בעניין הזה מומלץ להימנע ככל האפשר מהכנסת האורחים הבלתי רצויים. אחד מהניסיונות הכי מוכרים הוא יום השבת. אז התירוצים עולים מדרגה. "וקראת לשבת עונג" אנחנו אומרים לעצמנו. חייבים להנות ולהתענג ביום השבת, ברור. אולם התענוג האמיתי שלנו יהיה אך ורק אם כל מה שעבדנו עליו במשך השבוע לא ילך לאיבוד בסוף השבוע. להבדיל, הדבר דומה לאדם שמרוויח במהלך השבוע 6000 שקל, ובסוף השבוע מוציא 7000. האם היה שווה מאמץ של שבוע שלם בשביל לבזבז הכל ביום אחד? ועוד בריבית דריבית? לכן ההמלצה שלי היא להביט על התהליך במבט שבועי ולא יומי. דהיינו לראות כמה אנחנו מורידים בכל שבוע, מהשקילה ועד השקילה. כך השבת תהיה חלק מהשיטה וחלק מהתוכנית, כך לא ניפול בפיתויים הנקרים בדרכנו וכך נצלח את דרך החיים.