כעת אנו נעמדים מול לוח השנה ואין באמתחתנו עוד הסברים, הדחקות ודחיות. זה רק אנחנו מול המשקל שלנו. מול הרזון שלנו ומול הבריאות שלנו. המושג "אחרי החגים" לא סתם נתפס כאחד מהקלישאות המפורסמות ביותר. יש בו הרבה עומק ומימד לטבע האנושי.
תמיד בעתיד אנו אנשים טובים יותר, חזקים יותר ובכללי נהדרים ומושלמים… עכשיו ספציפית יש לנו את ההסבר הכי טוב ומדויק שיודע לומר, למה לא כדאי עכשיו להתחיל עם הדיאטה ולמה אחר כך יהיה לנו יותר פנאי בשבילה. אולם הבעיה היא שה"למה" הזה נדחה כבר כמה שנים. הגיע הזמן שנתפוס את עצמנו בשתי הידיים (כרגע זה מעט כבד מדי:) ונתחיל להכניס את עצמנו למשטר ארוחות. לא צריך לאכול פחות ולא צריך לשבוע פחות. בסך הכל להקפיד על אורח חיים מסודר, ארוחות מתוזמנות הפרוסות היטב במהלך כל היום, עם אוכל מזין ועשיר, לו הגוף כל כך זקוק.
הדברים אמורים לא רק עבור מי שעדיין לא התחיל ביישום התוכנית המיוחדת, אלא גם לאלה שכבר נמצאים על הגלגל והתחילו את השנה כמו שצריך. עכשיו זה הזמן להפעיל את המעברים. לבנות לעצמנו שגרה בריאה ומדודה ולהוכיח לעצמנו ש"אחרי החגים" הוא באמת הדרבון שלנו להמשיך במסלול הבריא ולצעוד בדרך החיים הנכונה עבורנו.
בהקשר הזה, בקבוצת הווצאפ של דרך חיים עלה שיר נהדר שמיטיב להגדיר את התחושות שמלוות את אחרי החגים. רציתי לשתף אתכם בו, עם תוספת קטנה משלי. תהנו.
אַחֲרֵי הַחַגִּים/ רוּת בֵּן סִימוֹן

אַחֲרֵי הַחַגִּים אַתְחִיל ל.. אַקְפִּיד עַל..
"אַחֲרֵי הַחַגִּים" מַכִּירוֹת?

הִנֵּה, "אַחֲרֵי הַחַגִּים" הִגִּיעַ! זֶה כָּאן וְעַכְשָׁו.

ואז שוב יגיעו חַגִּים וְאַחֲרֵיהֶם "אַחֲרִי החגים"... כָּך עוֹבְרוֹת לָהֶן הַשָּׁנִים.
מבְּלִי שֶׁהִגְשַׁמְתְּ אֶת עַצְמֵךְ, אֶת רְצוֹנוֹתַיִךְ, אֶת חֲלוֹמוֹתַיִךְ.

עַד מָתַי? עַד לְזמנים חדשים או שמא שׁוּב תְּחַכִּי ל "אַחֲרֵי הַחַגִּים"?

יקירה, "אַחֲרֵי הַחַגִּים" זֶהוּ תָּרוּץ! שֶׁלּוֹחֲשִׁים לָךְ הַפְּחָדִים, הַחֲשָׁשׁוֹת.
זֶהוּ קוֹלָם שֶׁל חֹסֶר הָאֹמֶץ, חֹסֶר האמוּנָה- בְּעַצְמֵךְ.

"אַחֲרֵי הַחַגִּים" זֶהוּ הַאֶזּוֹר הֲנֹחַ שֶׁבּוֹ לֹא צָרֶיךָ לְשַׁנּוֹת, לְהָעֵז,לְהִתְאַמֵּץ.

הַפִּנָּה שֶׁלָּךְ- שָׁבָה הַכֹּל מֻכָּר וּבָטוּחַ, אין הַפְתָּעוֹת, נְפִילוֹת וְאַכְזָבוֹת.

אַךְ⁠ גַּם⁠ אֵין⁠ הַצְלָחָה⁠, הַגְשָׁמָה⁠ וּפוֹטֶנְצְיָאל⁠ מְמֻ⁠מָּשׁ...

עַד לאן? "אַחֲרֵי הַחַגִּים" זהו היום! קוּמִי, הִתְחַיְּבִי!

לְצַעַד אַחֵד קָטן, אֶפְשָׁרִי וּמַעֲשִׂי.

עֲשִׂי מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא עָשִׂית, שֶׁלֹּא הֵעַזְתָּ, שֶׁחָלַמְתְּ אֲבָל לֹא הֶאֱמַנְתָּ.

לֹא הֶאֱמַנְתְּ שֶׁמַּגִּיעַ לָךְ, שְׂאֵת רְאוּיָה,יְכוֹלָה. שֶׁתַּצְלִיחִי,שתגשימי.

אֲהוּבָה, אַתְּ רְאוּיָה מֵעֶצֶם הֱיוֹתֵךְ, אַף לְיוֹתֵר.

פִּתְחִי לוֹ מְעַט, כְּחוּדוֹ שֶׁל מַחַט וְהוּא יִפְתַּח לָךְ שָׁעַר גָּדוֹל וְרָחַב- פֶּתַח שֶׁל אוּלָם.

הַתְחִילִי, הַפְתִּיעִי אֶת עַצְמֵךְ, כִּי מַגִּיעַ לָךְ בֶּאֱמֶת.

רַק אַל תִּדְחִי עוֹד, וּתְחַכִּי לְאַחֲרֵי הַחַגִּים.. אַל תֹּאמְרִי: "לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפְנֶה."

וכאן, אני כשליחה מוסיפה באהבה גדולה. כי אני מחכה לך יקירה. בואי לקבוצה, אל תפחדי מליפול ולהיכשל, כי זאת הדרך הכי בטוחה להצלחה. ובמקרה שלנו - לבריאות, לרזון ולקסם המראה.